סיפורי הצלחה עסקיים

“החלומות מתגשמים” חברי נבחרת המיליונרים החדשים יורי קונוב וויטה מרקוב הגיעו לישראל ב-1994 בתקווה לשנות את חייהם לטובה. האשליה בדבר חיי גן עדן בחו”ל פגה במהירות. במשך שש שנים יורי עבד הרבה וקשה. נוצר הרושם שהוא נולד וחי רק כדי לעבוד קשה. עם זאת, המשכורת הספיקה רק לתשלום חשבונות ולמינימום של צורכי מחייה.

“מעסקי הביטוח לעסק בטוח”. ילנה טלפיס עלתה לארץ לפני 13 שנים עם בעלה ובנה מאוקראינה, היא הייתה בעלת מקצוע: מורה לאנגלית ומתרגמת, אך לא רצתה לעבוד במקצועה, כי רצתה לבנות עסק משלה. היא היתה בטוחה שרק בעבודה לטובת עצמה ולא אצל מישהו, ניתן להשיג הצלחה וחירות בחיים.

שמי אלפרדו ברס, בן 71. גר בעפולה ועוסק בשיווק רב שכבתי קרוב ל-15 שנים. בסוף שנת 1993 נחלתי הפסדים גדולים בעסק שהיה בתוך חנויות השקם בעפולה ונצרת עלית (מחלקת ההלבשה).

רוקדת בדרך לפסגה בינואר 1991, עלו אלה ובעלה לישראל בתקווה לפתוח בחיים חדשים. אחרי לידת בתה, אלה החלה לעבוד כמורה לריקוד והתעמלות אומנותית. חמש שנים אחר-כך, היא עבדה 49 שעות בשבוע, והרוויחה 12,000 ש”ח בחודש.

“החלק הכי טוב בעסק – זה כל החברים החדשים שפגשנו…. ” דינה פגשה את הרבלייף לראשונה כלקוחה, היא הייתה סטודנטית לרפואה שלא הייתה מרוצה ממראה גופה וחיפשה פתרון לבעיות המשקל שלה, באמצעות השימוש במוצרים היא הפחיתה 25 ק”ג ממשקלה ומכאן הגיעה לעסק. וירש גם כן התחיל כלקוח והגיע לתוצאות מצוינות אולם לא התעניין בהזדמנות עסקית משום שהיה לו עסק מצליח משלו.

לנה אולג היו סטודנטים לרפואה ברוסיה לפני שעלו לארץ בשנת 1990 ,בארץ הם עבדו למחייתם בניקיון בתים של אנשים עשירים. ביולי 1992, הם פגשו את אימליה וייסביין , החונכת העתידית שלהם בעסק, ופגישה זו שינתה את חייהם.

לאון היה בן 22 כאשר עלה לארץ מרוסיה לישראל שבארנקו רק 200 דולר. הוא סיים את לימודי הרפואה והיו לו ציפיות גדולות וחלומות יפים. לאון מצא עבודה בבית אבות ועבד 10 עד 14 שעות כל יום. לא נותר לו זמן ללימודי עברית או להתכונן לבחינות הגמר ברפואה.

אורנה, בת 48, מורה וסגנית מנהלת לשעבר חיפשה אפשרות לחופש, צמיחה אישית ועצמאות כלכלית. היא חיפשה שינוי, לעשות משהו מהבית, ללא בוסים, ומענה לחלומותיה ומטרותיה.

* העדויות המופיעות כאן הינן אישיות ואינן מייצגות תוצאות אופייניות ואינן מהוות הבטחה להפחתה במשקל.